פורסם ב נפאל

 "זו מתנה לראש השנה, שתהיה לי שנה טובה ומתוקה…" מתחילים שנה חדשה בנפאל

פתחנו את ראש השנה ב"ארוחת חג אלטרנטיבית"קראו לזה התרמילאים הצעירים, שארגנו ארוחה במסעדת האור טו קיי כמובן, הבעלים הישראלי של המסעדה הקצה מקום מיוחד ל-30+ הישראלים שהגיעו מקולחים ומלובשים במיטב מחלצותיהם, במצב רוח חגיגי מצוידים בכלי נגינה. 

בתחילת הארוחה הגיעו נשנושים תוצרת המסעדה ועל חשבונה, מטבוחה, חומוס, חצילים עם פיתות וסלט ירקות וכן מגשים של תפוח בדבש (יש יותר ישראלי מזה?). הצוות המארגן רכש בקבוקי יין לבן ואדום וכל אחד מהחוגגים התהדר בגביע יין על פי טעמו.

את הארוחה עצמה, כל אחד הזמין לעצמו וכולם היו שמחים. בסוף הארוחה הוציאו את כלי הנגינה והחלה שירה בציבור, בתחילה שירי חג ולאחר מכן שירי רוק עבריים באמת כיף גדול.
למחרת נסענו לעיירת קיט במרחק 40 דקות נסיעה, לבאגנס טל – אגם גדול ומרשים, התפנקנו בוואן ממוזג, בנסיעה משותפת עם משפחה נחמדה שפגשנו בפוקרה, משפחת שטרן. מצאנו גסט אהוס נחמד במג'יקונה (האמת, עשינו טיול הכנה יום לפני, אז סגרנו מקום מראש), זהו הריזורט האהוב על הישראלים לפי כל הסוכנויות ונהגי המוניות

הנוף מהחדר שלנו היה כל כך מרשים, שריגש ממש את המשפחות כשהגענו לחדר. 

לבשנו בגדי ים ודלגנו בשמחה לאגם. המים היו חמימים, הבנות שמחו התרגשו, שחו בכיף וגם גלי הצטרפה לחגיגה.

החלטנו לקחת סירה, יחד עם משפחת שטרן (המשפחה שהצטרפה אלינו) והתחלנו לבדוק את יכולות החתירה שלנו באמצעות משוטים, אני חייבת להודות שהייתי בטוחה שזה קשה יותר ממה שזה באמת.

השמש הגיעה לאמצע הרקיע והחום היה גדול. החלטנו לעגון לארוחת צהריים.

 עלינו לחוף והלכנו ל'שריתה' מסעדה הידועה באיכות הדגים שלה. מואב ואני לא מחובבי הדגים. במיוחד כי צריך להתמודד עם העצמות, ובכל זאת נתנו צ'אנס והזמנו דג אחד לשנינו, 

הבנות משתעשעות על הערסל בהמתנה לארוחת צהריים

אחרי שעתיים הגיע הדג, חנוט בנייר כסף, פתחתי בזהירות את העטיפה והתחלנו לאכול היה טעים מאוד! הבנות זללו שניצל וצ'יפס עם סלט ירקות מתובל בשמן זית ולימון, היה נהדר! 

האי שופע פרפרים מדהימים שפקדו אותנו מידי יום לצד צרעות שהפחידו את הבנות מאוד. לנו זה נתן תחושה של גן עדן.

ירדנו שוב לאגם, הפעם רק רוני, אלה ומואב חזרו לסירה והמשיכו לחתור ומידי פעם לקפוץ למים להתרעננות.

למחרת בבוקר, אחרי לילה לא פשוט, של שינה טרופה וזאת הודות למזרנים הקשיחים, אחרי ארוחת בוקר טעימה שבושלה על ידי סובה, בעלת הגסט אהוס הנפלאה שלנו, שהכינה לנו באהבה לפי הזמנה כל אחת ואחת מהמנות שהזמנו, אנחנו והשטרנים. 

אחרי ארוחת הבוקר החלטנו לרדת למים, גלי נרדמה ואני ניצלתי את ההזדמנות לקריאה בספר, בזמן שהיא ישנה בערסל שתלוי במסעדה הסמוכה לאגם.

באחת ההצצות שלי על הבנות לעבר האגם הבחנתי בשלט בעברית (אגב המון שלטים כתובים בעברית, אכן מעוז הישראלים) בשלט צוין שמה של נערה בשם עומר שמש.

 יחד עם המוני הפרפרים המדהימים שרפרפו סביבי נזכרתי בפרויקט הפרפרים של עומר, אליו נחשפתי לפני שנה ואף כיתתה של רוני הבכורה שלי, לקחה בו חלק. מהות הפרויקט במעשה טוב שמעבירים הלאה עם הצמידים של עומר. בשילוב הסלוגן המוכר 

butterflies are forever  אני מודה שעמדו לי דמעות בעיניים.

באגנס הוא מקום נפלא, רגוע, נעים ומאוד מאוד יפה. למעט עניין המזרנים, שגם הם בלילה השני היו נסבלים יותר ואנחנו יצירתיים יותר (מואב ישן על הרצפה),או עייפים יותר אבל בסופו של לילה, ישנו יותר טוב והתעוררנו בכיף ליום האחרון, הזמנו ארוחת בוקר, ארזנו את התיקים . ואחרי הארוחה ירדנו כולם לאגם בפעם האחרונה.

הדרך אל האגם

בפוקרה המתין לנו החדר שלנו בגסט אהוס, והרגשנו ממש כמו שחוזרים הביתה. למחרת נסענו למוזיאון הפרפרים בעיר. אני רק אספר ששמעתי על המקום הזה מהאפליקציית טריפ  אדווייזר ושזה נחמד לבדוק מדי פעם במקורות שונים, כי מוצאים לפעמים מקומות שהם פחות מוכרים אבל ממש שווים כמו המקום הזה, בו הסתובבנו ממש לבד ונהננו מאוד.

הגענו לקמפוס בפוקרה במונית שדרשה הרבה מידי כסף, אז שילמנו רק לנסיעה הלוך (בדיעבד החלטה מצויינת, חכו…חכו..) נכנסנו בשער הגדול בו ישב שומר, אלו ימי חג בנפאל ובהתחלה חששנו שיהיה סגור, ולשמחתנו היה פתוח מאוד.

המבנה נראה מקסים כבר מבחוץ, מעוטר בפסלי דמויות שונות, בעמודים התומכים בגג,

 וציורים מושקעים על הקירות הכוללים בעלי החיים המובלטים מהקירות, הכל באיכות מעולה, ושמור מאוד! הבנות שמחו להצטלם ליד חיות נבחרות, לגשת לגעת בתבליטים, אפילו גלי מצאה מרחב לזחילה/הליכה. 

קבלת פנים חמימה וגם מנחה את הבנות על תנוחות צילום

אספר בהתרגשות שהחל מערב ראש השנה, גלי התחילה ללכת, בכל פעם מוסיפה עוד כמה צעדים ברצף, וכולנו מתרגשים מאוד ומעודדים אותה בשמחה. ונחזור למוזיאון, המקום מחולק ל-4, המבואה, בה יש בעיקר ציורי קיר מדהימים עם בעלי החיים המובלטים, בחדר משמאל, יש אולם בינוני, ובו מייצגים והסברים על מבנה הקרקע, ושינויים שחלו בקרקע במהלך שנים/תקופות, מבנה היבשות, הכולל הסברים, הכל מונגש יפה ומאוד מעניין, חלק על לוחות וחלק על הקירות. 

משם ממשיכים לחדר המלא פוחלצים, בעיקר של ציפורים ומכרסמים קטנים, זה החזיר אותי עשרות שנים לאחור, שפעם במכללת רופין בעמק חפר, היה מוזיאון דומה, שהגענו לביקור כשהיינו ביסודי, וכל החיות המפוחלצות, סודרו כאילו בסביבת הטבעית, כל אחת בתנוחה אופיינית לה, כולל נמר ענקי, שבתור ילדה הפחיד אותי… אז כאן במוזיאון, למרבה הפתעתי, הונחו בעלי החיים המפוחלצים, בשכיבה, ונראו מתים (טוב נו…) חבל, אני חושבת שהחווייה היתה טובה יותר אם הם היו מסודרים בתנוחות אחרות.

החיות האלו הוצגו בצורה קצת יותר טוהה

חזרנו למבואה, ופנינו ימינה, שם חיכה לנו האוצר האמיתי! חדר גדוש כולו ב….פרפרים! על הקירות, בארונות עם חלונות זכוכית, אשר בתוכם, סודרו בעדינות המוני פרפרים, מקוטלגים לפי קטגוריות שונות, על הקירות מפת העולם וחלוקת זני  הפרפרים בכל אזור ואזור, מפת רכס האנפורנה וחלוקת זני הפרפרים על פי האזורים ברכס, ממש מדהים!

 וגולת הכותרת היו הארונות החומים ובהם מגירות על מגירות של פרפרים, מסודרים תחת הזכוכית בצורה מופתית, אגב היו שם גם חיפושיות, שפיריות ומגוון חרקים, אבל העיקר היו הפרפרים.

עברנו ממגירה למגירה, התלהבנו מהגדלים, מהסוגים והצבעים המרהיבים, המגירות מעט כבדות, ובכל מקום כתובה תזכורת לנהוג במגרות בעדינות למען יישמרו הפרפרים.

התלוותה אלינו אחת מעובדות המוזיאון, גברת מבוגרת שלא יודעת אנגלית כלל, אך בחיוך נפלא, הציגה לנו את הפרפרים, ונהנתה לראות אותנו מתלהבים, ואם ראינו פרפר גדול, מיהרה לקרוא לנו ולפתוח עבורנו מגירה ובה פרפרי ענק, ולחייך חיוך ענקי לא פחות, לקול תגובות ההתרגשות שלנו.

הבנות מדגימות בעזרת השוואת גודל כף ידן אל מול הפרפרים הענקיים

היה ביקור נהדר,היו גם ציפורים, ומעט מידע על זוחלים ובאמת היה מרתק.

זוכרים את החילזון שמצאנו ליד האגם?

 אני חושבת על אחותי אהובתי, תומי, בעלה ארז ובנותיהם: איתי, סתיו ומיתר, חובבי טבע מושבעים, בעלי ידע אדיר, שהיו יכולים לבלות כאן יום שלם ולהשאר עם טעם של עוד. גם אנחנו נשארנו עם טעם של עוד.

עטלף מפוחלץ בדרך למוזיאון נראה אמיתי

נפרדנו בחיוך וקידת נמסטה, מהמלווה שלנו, ופנינו לצאת מהקמפוס. בדרך החלטתי לקנות נעליים בחנות מקומית ובזמן המדידות, הבנות נשנשו, בוטנים מאיש מבוגר עם עגלה, שמכר את הבוטנים בתוך התרמילים שלהם, חווייה בפני עצמה לקלף את הבוטנים ולזלול אותם בעונג.

מצאתי נעליים, איזה יופי. פנינו לחזור הביתה ולחפש לעצמנו מונית, כשראיתי מקבץ אוטובוסים מקומיים, הצעתי לנסוע נסיעה מקומית שהיא חווייה בפני עצמה. 

הבנות שיתפו פעולה וקפצו פנימה לתוך האוטובוס הבא בתור שיצא לכיוון ה"לייק סייד" כך נקרא הרחוב שלנו. הדרך היתה כמובן הרבה יותר ארוכה ועם זאת מאוד צבעונית וגדושה באנשים שעלו וירדו מהאוטובוס שהתמלא עד קצה גבול היכולת, התרוקן והתמלא שוב. הבנות צחקו, צילמו ולקראת הסוף כמעט נרדמו.

האוטובוס הוריד אותנו בחלק הצפוני של הרחוב תחנה אחרונה, ואנחנו, שהיינו כבר רעבים, ניצלנו את ההזדמנות לבקר במסעדות מעט מרוחקות מהמלון שלנו. ואז ראיתי את המסעדה הסינית, אותה אני זוכרת מלפני שנים, הזמן עשה לה רק טוב, היא גדלה והתפתחה. נכנסנו פנימה לקבלת פנים חמימה, הזמנו מספר מנות, שהגיעו מהר, אולי אפילו מהר מידי (?) אבל הספקנו לראות שמתחת לזכוכית שעל השולחן שלנו היה מעין הורוסקופ על פי השנים הסיניות, 

מייד התחלנו להקריא לכל אחד את השנה שלו. היה ממש כיף עד שהאוכל הגיע, כאמור ממש מהר. האוכל אגב היה מעולה, הזמנו מגוון מנות, החל ממרק מומו, סלטים; כרובית, שעועית ירוקה ועד עוף חמוץ מתוק והכל היה טעים, הבנות לקקו את האצבעות ואפילו שכחו שאין סושי…

בדרך חזרה החלטנו לקנות לנו חולצות נפאליות מודפסות, כל אחת בחרה לה הדפס שהיא אוהבת, ובקשנו שיעצבו לנו את החולצות שיהיו גזורות למטה למעט חולצת הבנים (מואב) היה ממש כיף, צילמנו את המוכר "מכין" לנו את החולצות, גוזר במיומנות את ה"שוונצים" ותוך כדי גלי התאמנה בהליכה לאורך החנות לכל תשואותינו. אגב מאוחר יותר התברר שעלה לגלי החום אבל זה לא הפריע לה ללכת הלוך ושוב בחנות, מתוקה כזאת ♡

בימים האלו חוגגים בנפאל חג נפאלי דיי גדול, הילדים בחופשה 10 ימים, והם נוהגים לשחק בעפיפונים בחג הזה והדבר היותר נורא, להקריב קורבן והוא עז הרים משובח ככל שיכלה ידם להשיג כל משפחה לפי חוזקה הכלכלי, יש שירכשו עז שלם ויש שיקנו בשר במשקל. על כן המוני רועי צאן, יורדים עם העזים מן ההרים המושלגים בימים אלו להציע מרכולתם למקומיים שירכשו עז אחת בסכום גבוה הנע בין 25 א' ל-30 א' רופי נפאלי שווה ערך לכ-300$ כארבע משכורות חודשיות בממוצע. 

נסענו למקדש בודהיסטי לצפות בטקס הפוג'ה המתקיים בימים אלו בכל יום, מהסבר שקיבלתי מהנזירים, אלו ימים קשים מאוד בגלל החג הטיבטי, וההקרבה שהעזים נאלצות לעשות ועל כן הם מקיימים פוג'ות עבור אותן נשמות אומללות. אני התרגשתי מאוד מההסבר, כשישבנו ללכת לפוג'ה, הייתי בטוחה שזה לרגל החג, אך לא העליתי בדעתי שזה 'בגלל' החג ולא לכבודו.

נכנסנו למקדש בדיוק ב-15:30, הנזירים הצעירים כיוונו אותנו למזרנים המיועדים לצופים בטקס. הבהירו לנו שהצילום אסור, אז לצערי אין לי תמונות, אך אנסה לתאר את המקדש המדהים, שהיה כמובן מעט מצועצע מידי אך השתלב באווירה. בקצה האולם היו ארונות עם דלתות זכוכית ועל המדפים בתוכם, מאות פסלי בודהה זהים.  במקביל למזרנים שאנחנו ישבנו עליהם היו במות מוגבהות מעט ועליהם מזרנים עליהם התיישבו הנזירים ומעין דרגש קדמי עליו הניחו את מחברותיהם. ממול במרחק של כמטר, היתה עוד שורה כזו של במות עם מזרנים ודרגשים. ובקצה כל שורה כזו היה תוף ענקי.

התחיל הטקס, שארך למעלה משעה, אני הפעלתי את הרשמקול בטלפון שלי כדי להקליט, נעימת התפילות אליהן התלוותה מידי פעם נגינה בחצוצרות ואף בשופרות וקטניות ענקיות (שהיו מאוד אותנטיים גם עבורנו בעת חגיגות חגי תשרי), ולכל אלה התלווה התוף העצום, שכמו עטף את כל הנגינה והתפילה לאחד. אני התרגשתי, אהבתי וגם מואב. לצערי גלי התחילה לאבד עניין ולפניה גם הילדים הבוגרים, שהחליטו לצאת לשחק בחוץ, ובשלב מסוים גם אני נאלצתי לצאת החוצה עם גלי שממש אבדה סבלנות.

בדרך החוצה מהמקדש, חיכו לנו דוכנים טיבטים שממש התחננו שנרכוש ממרכולתם, צמידים, שרשראות, עגילים והכל משובץ באבני קריסטל צבעוניות כמקובל בנפאל. אז קנינו כמה צמידים והמשכנו לנהג המונית שלנו שחיכה בסבלנות.

כל הדרך חזרה סיפר לנו הנהג, על מצבה של נפאל, מבחינת הממשלה המושחתת, וכמה קשה לגדל משפחה, ולכן יש לו רק שני ילדים, ושהוא היה מעדיף רק אחד, אך אשתו התעקשה. עוד לימד אותנו שהמילה מאיה משמעותה אהבה בנפאלית. תודו שזה היה סיום אופטימי לשיחה פסימית.

איזה יופי ♡

לילה טוב לכולם

מאיתנו הגפני'ס

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s