אז אנחנו בקמבודיה, כבר שבועיים. המשכנו מסיאם ריפ לעיירת החוף – סיהנוקוויל, נסיעת לילה שעברה יחסית בנעימים באוטובוס עם מיטות (נקרא אוטובוס מלון). אני מודה שהיינו צריכים קצת לנוח אחרי כל האקשן שהיה לנו בתאילנד.
מצאנו לנו פיסת חוף מקסימה בשם אוטרס ולשם דיוק אוטרס 1. היינו שבוע באוטרס לודג', מלון נחמד עם בריכה (!) קבלנו בונגלוס ממוזג, עם שתי מיטות זוגיות גדולות. ארון בגדים קטן, מקרר וקומקום חשמלי.
הרגשנו בית אחרי הרבה זמן. מחיר החדר היה 30$ גבוה קצת לתקציב שלנו, והיה שווה, בשביל הבריכה לבנות. המלון והמסעדה שייכים לשני גברים דרום אפריקאים נחמדים ממש והיה ממש כיף לשבת ולשוחח איתם.
מידי פעם נסענו לסיהנוקוויל "העיר" לסופר מרקט או לשוק קנינו ירקות, טונה, ביצים, גבינה, בגטים טריים ועוד דברים שעזרו לנו להכין ארוחת בוקר כייפית.
אחרי שבוע, עברנו למלון חדש, רילקס בונגלוס גם כאן בריכה, מיזוג אבל חדר של ממש ללא חורים שהם פתחים מזמני יתושים במחיר 23$.
כל החיים כאן מתומחרים ב- $, ואנחנו ממש מתקשים להתרגל לעובדה המבלבלת הזו. והחנוונים המקומיים, כל דבר שתרצה יתומחר בקפיצות של דולר. וזה לרוב מבאס כי התעריפים גבוהים יחסית לתמורה המתקבלת בהשוואה לתמורה לאותו הסכום בתאילנד.
התוכניות שלנו כל הזמן משתנות, תכננו לחזור לתאילנד בסוף החודש בקמבודיה וחשבנו להשאר אפילו 3 חודשים באותו המקום, אבל אז עלה רעיון חדש – וייטנאם (!), אנחנו קרובים ממש לגבול, העונה מתאימה וזה נראה לנו כיעד נפלא לבלות בו בתקופת הקריסמס.
וכך בפשטות קפצנו לשגרירות, הוצאנו ויזה ובעוד 8 ימים בדיוק נהיה בדרכנו. כעת יסוקים בלתכנן את המסלול בוייטנאם.
בינתיים הימים עוברים בנעימים, מתחלקים בין הבריכה לים, הצטרפה אלינו משפחת טננצפ; זוג הורים לליאל, דריה ואלינור. החיבור עם רוני ואלה היה מושלם, מיד התחילו לשחק ולהחליף חוויות והעבירו ביחד ימים מהבוקר עד הערב.
וגם אנחנו "המבוגרים" התחברנו והיה מאוד נחמד לבלות שוב עם אנשים בני גילנו, לשתות בירה בכיף או לזלול מרק מעגלת אוכל רחוב בצוהרי היום.
יצאנו לטיול יום, שכלל יאכטה מפנקת ושייט לשני איים האחד רק עוצרים על ידו, קופצים למים ועושים שנורקלינג. והשני זה האי קו רונג סאלולאם , שם יורדים ועושים טרק קצר מהחוף המזרחי למערבי ושחייה בים כמובן. השייט כלל ארוחת צהריים מפנקת, על הסירה שכללה בופה של מאכלים מקומיים ופירות. היה טעים!
ההליכה מחוף המזרחי למערבי ארכה כ15 דקות, מהנות ביותר (הבנות התלוננו רק בגרך חזרה) המדריכים סיפרו סיפורים ואנחנו חיפשנו קופים.
זה היה טיול מושלם במיוחד לקראת הפרידה שלנו, הן מקמבודיה והן ממשפחת טננצפ שהפכו לחברים של כולנו. מקווים שנפגש שוב בהמשך.
יצאנו לנסיעת לילה להו צי מין היא בירת וייטנאם ונקראת גם סייגון.
נתראה בוייטנאם, לילה טוב ♡
משפחת גפני - חיים את החלום 