פורסם ב כללי, לפני הנסיעה

במטוס

אני יושבת במטוס ועדיין מעכלת את העובדה שאכן יצאנו לדרך, הבנות נרדמו לצידי, ואני מתפנה לכתוב קצת ולעדכן את האירועים בשבוע האחרון. אני לא יודעת אם אזכור לספר על הכל. מרוב ההתרגשות שלנו, של המשפחה והחברים היו המון מפגשים; למשפחה המורחבת ולזאת הגרעינית, לחברים מתחומים שונים, לחברות של הבנות, אבל הכי הרבה משפחה ועוד משפחה. כל זה לצד אריזת הבית שלא נסתיימה, ועד לרגעים אלו ממש, עוד נמשכת על ידי בני המשפחה החרוצים שלנו. שהציעו שאנחנו נטוס והם ידאגו לסיים את האריזות.

החברות של רוני במסיבת הפרידה, השקיעו כל כך בברכות ומתנות שהיה מאוד מרגש.

עם החברות שלי בערב נעים וטעים ומלא אור, הוד והדר.

ארוחת ערב טבעונית מדהימה בה התארחנו אצל משפחת לנזיני המהממים שהשקיעו בנו אפילו ביין איכותי וותיק מהאוסף המשפחתי 😄 

מסיבת הפרידה של אלה מבנות הכיתה, יצאנו לחפש את המטמון עם חידות בנושא מסעות.

החברים כתבו ביומן המסע של הבנות וההתרגשות היתה גדולה.

לקינוח מסיבות משפחתיות, המאופיינת באוכל מעולה, צחוקים, סיפורים שלא נגמרים אל תוך הלילה, וחיבוקים המון חיבוקים ונשיקות.

הזמן עובר ואנחנו בטיסת המשך לאחר עצירת ביניים של שעתיים במוסקבה, אנחנו ממשיכים לדלהי. שוב אני במטוס, גלי ישנה בעריסה, הבנות ישנות או עסוקות ולי יש פנאי לכתוב.

אני מאוד מרוצה, הבנות במצב רוח טוב, כמעט לא רבות. וגם הנוסעים מאוד מרוצים שגלי נרדמה די מהר, כי לפעמים היא צורחת די חזק…לא נעים

רוני צילמה סרטון חמוד בטיסה הראשונה,

 הגענו לדלהי!!!  עייפים ומותשים, המשך יבוא…

פורסם ב לפני הנסיעה

הספירה לאחור החלה!

איזו התרגשות, אנחנו מתחילים להרגיש איך שהיום הגדול כבר קרוב.

התעוררתי הבוקר (שבת) והתחלתי לארוז את הבית, טוב, זו לא ההתחלה האמיתית כי הבית ארוז בחלקו, אבל כאילו, התעוררתי בתחושה שאם אני עכשיו מעבירה הילוך בכל מה שקשור בפינוי הבית, אז גם השוכר הנכון לנו יגיע לחתום על חוזה… או יותר נכון תגיע. ואכן אחרי כשעה קיבלתי הודעה ממנה שהיא מעוניינת להתקדם.

ארגזים בכל הבית

איזה כיף השלב הזה שמקבלים איתות שהכל בסדר!

אז נסעתי להביא עוד ארגזים מאחותי ואז גיליתי שנתפס לי הגב מכל האריזות, איזה באסה. אבל הכל יהיה בסדר אחרי שנסגור את כל הקצוות, וכל העומס "ירד לי מהגב" הסימלי והמוחשי שלי.

ועוד חדשות ממש מרגשות יומן המסע המהמם שהכנתי לבנות לי בחודש האחרון חזר מבית הדפוס ויצא ממש מווווווווווווושלם!!!! ואני כל כך מתרגשת מהתוצאה, אפילו, קצת יותר מהבנות 😉

אז כדרכי לסיים פרויקט ומייד להתחיל פרויקט חדש, החלטתי לעשות הוצאה לאור של יומני המסע האלה ולהציע אותם לעוד ילדים מאושרים, בשיטת: HEADSTART – מימון המונים.

וגם אתם מוזמנים לקחת חלק ולתמוך בהצלחת הפרויקט המהמם בלינק כאן:

https://www.headstart.co.il/project.aspx?id=20436

טוב אז בנימה אופטימית זו… לילה טוב ♥

פורסם ב לפני הנסיעה

עוד מעט רק עוד קצת…

יש כרטיסי טיסה – ב-1 בספטמבר בשעה 12:35 בדיוק, אנחנו יוצאים לדרך! איזו התרגשות

היעד הסופי שנקבע לתחילת הטיול הוא… הודו! כן, גם אנחנו צחקנו על שממש השתדלנו למצוא "נחיתה רכה" ולבסוף החלטנו על הודו. המטרה חודש בדארמסלה ואחר כך לנפאל. 

אני מודה שיחסית לעובדה שאנחנו מתכננים לטייל שנה, הרבה דברים עדיין לא נסגרו, כמו למשל, השכרת הבית המהמם שלנו! שתכלס השכרת הבית היא שתממן לנו את הטיול המופלא הזה.

אבל כדרכי להסתכל על הכוס המלאה, אומר שהמון דברים כבר נעשו למשל: ויזה לארה"ב -יש

ויזה להודו – בתהליך!

חיסונים – סיימנו

אה… טוב זהו קבענו בדיקות שיניים ושיננית לכולנו .מלבד גלוש הקטנה

!השבוע נשכיר את הבית! נתכוונן, נזמן ונצליח

עדכונים בקרוב…

פורסם ב לפני הנסיעה

מחר קונים כרטיסים טיסה!

כבר שבועיים שאני מכריזה שהלילה אני קונה לנו כרטיסים, ואז מתחילה שיחה "קלילה" שעיקרה היעד הראשון אליו נגיע. עד לפני יומיים היינו בטוחים שהכי טוב להגיע אל תאילנד בהתחלה, זו תהיה 'נחיתה קלה' נבלה 3 שבועות באיים, נוריד קצב במתינות. זו נראתה התכנית הכי מוצלחת,  אחרי שחשבנו שאולי עדיף להתחיל בקטמנדו  ואח"כ פוקרה ומיידי אחרי זה טרק…ואז חני חברה שלנו שגם נוסעת עם הבנות שלה, הודיעה שהם יחסכו את הטיסות ויגיעו ישירות לדרמסלה. ואני?אני כבר כמעט קניתי כרטיסים…די חייבים להתכנס, מחר קונים כרטיסים @#$#@@$

פורסם ב לפני הנסיעה

חיסונים

כל מי שטייל אחרי צבא יודע שטיול מתחיל בחיסונים, ואני שואלת את עצמי: למה חושבים שלילי?? מלריה, צהבת B, צהבת A, כלבת, צפדת, פוליו, טטנוס, טיפוס הבטן ומה לא…

מתחסנים בבי"ח מאיר כפ"ס
רוני, אלה וגלי – מרפאה למטיילים בי"ח מאיר כפר סבא

אולי זה עוד דפוס שצריך לשנות אצלנו… אבל עד אז, חשוב לדעת שהחיסונים הם אחת הסיבות מדוע כדאי לתכנן את הטיול כמה חודשים מראש, יש חיסונים שצריך לקבל כמה מנות במרחק שבוע ואף חודש ביניהן ולפעמים גם חצי שנה…(צהבת B למשל וכלבת). ועוד משהו שכדאי לדעת בהקשר של מרפאת למטייל, מחיר חיסונים משתנה מחיסון לחיסון ומביטוח אחד לאחר. לדוגמא למי שב"כללית" ובעל ביטוח פלטינום יהנה מכ-80% הנחה ויותר(!) לחיסון (דלקת קרום המוח היפנית, 109 ש"ח מחיר רגיל, 20 ש"ח לבעל פוליסת פלטינום).

 

פורסם ב לפני הנסיעה

התוכנית משתנה כל יום…

נו, כבר החלטתם לאן אתם נוסעים? זו השאלה איתה נפתחת כמעט כל שיחה בימים האחרונים. אבל האמת שאין לנו מושג ואני נהנה מחוסר הידיעה הזה ומתחיל לאהוב את חוסר המחויבות.

מה שאני יודע זה שבספטמבר נוסעים. לאן? מה זה משנה? העיקר נוסעים. כמו השיחה בין עליסה לחתול בארץ הפלאות בה שאלה עליסה את החתול "לאן עלי לפנות ובאיזו דרך לבחור?"  לאן את רוצה להגיע?  שאל החתול. "אינני יודעת? ".  "אם כך,  לא משנה באיזו דרך תבחרי…"

וכך בימים  אחרונים אני וטל מרשים לעצמנו להשתעשע בחלומות על טיול תרבותי באירופה, משם לארה"ב לפגוש את אח שלי, לאס וגאס, לפנמה לאחותי שברילוקיישן,  משם למזרח הרחוק, ניו זילנד ומה לא?  כל יום עולים ויורדים היעדים השונים, ואני עושה הכל כדי לדחות את סגירת המסלול…

 

פורסם ב לפני הנסיעה

החלטנו לחיות את החלום…

"בואי נסע לאוסטרליה, לשנה שנתיים" אומר לי פתאום בעלי היקר.  אני מסתכלת עליו מופתעת, לא ממש ברור לי מדוע הרעיון המוזר…

זוהי השיחה שהביאה אותנו לפני פחות מחודש לרעיון, שאנחנו – כל המשפחה, אורזים מזוודה אחת קטנה, שלוש בנותינו הצעירות ונוסעים לטיול של כמה חודשים עד שנה בעולם. כאשר אנחנו מלאים באנרגיה טובה, בלי מסלול מדויק, תדר גבוה והחלטה אחת ברורה – אנחנו מגשימים את החלום!

יובל אברמוביץ כותב בספר שלו "הרשימה" שחלומות צריך לצעוק, כדי שמישהו ישמע ויעזור לנו להגשים אותם. כל חיי חשבתי שאם אני רוצה להגשים חלומות אז אני צריכה לדאוג לכך בעצמי, ואני מודה ליובל אברמוביץ על שבירת הדפוס המיותר שנשאתי עימי כמעט ארבעים שנה.

מרגע שהחלטנו לנסוע, היה ברור לשנינו שיש להתחיל בהיערכות, תוך החלטה\הבנה, שאנחנו קשובים לעצמנו וליקום שיחלץ לעזרתנו בהגשמת הטיול המופלא שלפנינו.

 

 

 

 

ופתאום הכל הסתדר…