מוסקבה – מעבר מהמזרח הרחוק למזרח אירופה ובדרך פגישה עם תת המודע

הגענו למוסקבה, מבולבלים. מצד אחד כבר בער לנו לצאת מסין, "להתקדם" ליעד הבא ומצד שני ידענו שהמעבר לאירופה או פרידה מהמזרח מחייבת אותנו בשינוי תבניות להן התרגלנו עד היום בטיול.
לדוגמא תכנון מראש, אנחנו מתכננים להיות באירופה בעונה הכי חמה – יולי-אוגוסט. אם לא נתכנן, כפרי הנופש והמקומות השווים ייחטפו.
והשיעורים באו לנו בזה אחר זה, תחילה מונית משדה התעופה שעלתה יותר מ100$, שכרנו דירות כדוגמאת אייר בי אנד בי במוסקבה, שהיו מוזרות ועם מיני עניינים; אין מים חמים להתקלח בדירה אחת או אין חשמל עד הערב בדירה אחרת… כשהיינו בתוך הדירה הכל היה סבבה, אבל מסביב לדירה היה מוזר ולפעמים הזוי.

השיא היה, כשבזמן שמואב הלך למצוא את הדירה של הלילה השני, נכנסנו למסעדת קיי אף סי ואת התיקים הגדולים השארתי בחוץ. לרגע חשתי בהתנהגות חשודה בסביבות התיקים, יצאתי החוצה וקלטתי שהמוצ'ילה שלנו נעלמה!
מעבר לבאסה, כעס ומגוון התחושות שחשנו, עברנו טלטול אמיתי, מעין ניעור למציאות שאנחנו כבר לא במזרח הרחוק. תחושות של חוסר בטחון מילאו אותי, ולמרות שידעתי שיש כאן פגישה אישית עם תת המודע, שהרי פיללנו, לטייל "לייט". מואב כעס על האובר וויט שהיה לנו ואף היינו צריכים לשלם על מזוודה נוספת בטיסה למוסקבה. הגוף שלנו זעק שנמאס לו; נמאס לסחוב ולהסחב. והמציאות מייד שיקפה על מסך החיים – הומלס שזכה במוצ'ילה מעולה, ובה "בית חדש" – אוהל גדול ומרווח שקנינו במיוחד לקראת הטיול באירופה, שק"ש קומפקטי, פנס, נעליים (כל הנעליים הסגורות שלנו), בגדים של מואב. ואנחנו? אנחנו התחלנו להסתובב לייט.

לקחנו את המזוודות, הודנו על כך שכולנו בריאים והמחשב, הדרכונים והדברים החשובים באמת איתנו. והמשכנו בטיול.

העיר מוסקבה יפיפיה, היו אלה 3 ימים מלאי שמש בחודש מאי. הסתובבנו בבגדים קצרים רוב שעות היום, השמש שוקעת סביב השעה עשר בלילה וזה פשוט כיף.

לאורך כל היום פגשנו אנשים מקסימים ואדיבים, שסייעו לנו, פעם להרים את גלי עם העגלה במדרגות המטרו, עם המזוודות ופעם גם סתם כך בדרך לדירה. לא משנה אם היו אלה דוברי אנגלית וגם כאלו שלא. אנשים טובים, שעצרו את מרוץ היום שלהם כדי לסייע לנו בדרך 

בקרנו בכל האתרים המרכזיים והנחשבים בעיר היפייפיה הזו; הכיכר האדומה כמובן, הקרמלין, כנסיה יפה קרוב לדירה שלנו ועוד טיולים רגליים בהן התרשמנו ממבנים משופצים מתקופות שונות אל מול מבנים עכשוויים. 

היה מעניין לשמוע את התגובות של הבנות המתרשמות מן המראות ועורכות השוואות לבנינים ולמקדשים בסין או לארצות המזרח בכלל. אין ספק שהקפיצה בזמן שעשינו משעון סין לשעון מוסקבה (+4 שעות) היתה קפיצה תרבותית ענקית, גם אנחנו "המבוגרים" הרגשנו את חוד המעבר.

את היום האחרון שלנו במוסקבה, בחרנו לסיים בארוחת ערב במסעדה של ג'יימי אוליבר השף האהוב עלי ביותר!

אז הבייביסיטר לא באמת הגיע 😉 ולמסעדה הגענו בהרכב מלא. היה מצוין, החל באווירה, מלצרים נחמדים, סדנת בישול שהיתה בדיוק בזמן שהיינו ועד הארוחה עצמה שהיתה מצויינת! כל מנה היתה מוקפדת, מלאת טעמים וחומרי גלם משובחים. סיום נהדר למוסקבה ופתיחה חגיגית לחלקו השני של המסע שלנו בניחוח אירופאי.

הטיסה שלנו לפראג, נקבעה למחרת בבוקר.

להתראות בצ'כיה  ♡