על מחלות ואנשים טובים באמצע הדרך ♡

כמעט שבוע עבר מאז כתבתי כאן. הפוסט האחרון הסתיים כשלגלי עלה קצת חום. באמת לא תיארתי לעצמי שאני נכנסת למחילת הארנב ונשאבת אל  שבוע של מחלה. בלי תיאבון או אנרגיה לעשות משהו, חום גבוה, הגרון כאב ואיתו כל הגוף, גלי בערה מחום, כמעט בלי שינה בלילה, היה מאוד לא פשוט. במשך שלושה ימים לא יצאנו מהמיטה, ללא אוכל רק מים, גלי אכלה בעיקר מטרנה, מואב לקח אותה מידי פעם כשהיא התחילה להשתפר והיא אכלה, שיחקה והשתוללה עד שהחום עלה שוב, ואז חזרה אלי בוכייה וחוזר חלילה. ביום השלישי, החלטנו לגשת למרפאה שנמצאת בבגסו ממש לא רחוק מהמלון. רופאה חביבה, ששאלה כמה שאלות, על גלי ואז אותי, האירה לתוך גרוני בפנס חירום גדול והסבירה שיש לי דלקת בגרון או אדום או לא הבנתי כ"כ. בכל מקרה היא נתנה לשתינו אנטיביוטיקה, כולל ויטמינים והמליצה לקחת פרוביוטיקה. 

כמה ימים קודם לכל השפעת הזו, הגיעה עוד משפחה למלון – משפחה ישראלית מקנדה. אמא אסתל ואבא יוסי, עם ילדיהם: הילה בת ה-18+, אריאל בת ה-15 ובנם אורי בן ה-9. 

כשסיפרתי להם שיש לגלי חום, אסתל המליצה לי על ערכת הארומה תרפטית איתה היא מסתובבת כעזרה ראשונה למרבית המחלות השכיחות. והציעה לי למרוח את כפות רגליה הקטנטנות בתמצית הנקראת סינרג'י, מרחתי, לאחר דקות מעטות, החום החל לרדת וגלי התחילה לשחק ולאכול בכיף. 

במהלך הימים הבאים כשגם אני חליתי, אסתל, יוסי וכל המשפחה בעצם, ברוחב לב ובנדיבות, הביאו לנו ממגוון תמציותיהם: תמצית ג'ינג'ר ומי ורדים (להקלה על מיחושים בבטן ובחילות, אחרי ערב שבו גלי הקיאה נורא) ותמצית מס' 9, כאשר הרגשתי קוצר נשימה (אחרי עשר טיפות הכל עבר ונתעלם מהטעם המזוויע) הכי חשוב לספר כאן, שכל הטיפול החם, הגיע תוך הסברים, והמלצות שתמיד קלעו בול (!) מתוך ניסיונם העשיר של הזוג המקסים והילדים שהוסיפו סיפורים משלהם.

ככה בלי שקרה יותר מידי הגיע סוף השבוע, האחרון שלנו בדרמסלה, החלטנו לעשות קבלת שבת משפחות במלון, בקשנו את אישורו של טל הבעלים של המקום להכין חלות אצלו בתנור שכמובן שמח מאוד.

המשפחות של חני ואסתל דאגו למיץ ענבים ונרות. מה צריך יותר מזה?

קבלת השבת היתה נהדרת, הדלקנו נרות, שרנו שירים ושתינו המון מיץ ענבים, הילדים היו מאושרים ואנחנו איתם.

בצהריים הלכנו למקלוד גאנג' למוזיאון הטיבטים, ראינו מייצגים רבים מטיבט: סלעים מודפסים מטיבט, כתבים עתיקים, מטבעות ושטרות ישנים ועוד. 

סיפרנו לבנות על הדלאי לאמה עם נגיעה קלה על מה זה גלגול נשמות על פי הבודהיזם, עניין שגרם לבדיחות וצחוקים והבנו שנכנסנו לשעת השטות שלהן אז לא "חפרנו" להן יותר מידי

סדנת העץ של טל, שנקראת גם "פטיש בראש"

בזמן שהייתי חולה, הבנות נרשמו לחוג עבודה בעץ אצל טל מהמלון, והכינו שלט עם שם, זו עבודה די קשה, ויצא ממש נחמד.

אז לסיכום השבוע הזה קרו כאן שני דברים נהדרים שהם בעצם משהו אחד, פגשנו משפחה נפלאה שהם גם מטפלים, בדיוק מושלם כשהיינו צריכים אותם יותר מכל, חלינו, החלמנו והרווחנו להכיר את תחום הארומתרפיה ואני מתכוונת להכניס אותה לארגז הכלים שלי.

עוד רגע נפרדים מהודו

לילה טוב ♡