אנחנו אוהבים לחגוג ימי הולדת נקודה.
וכל חגיגה היא עילה למסיבה, הפעם לפי בחירת ילד היומולדת וברוח צ'אנג מאי, לגדוש את היום באטרקציות מגניבות. לקחנו מונית לכל היום, ויצאנו לדרך.
התחנה הראשונה, מופע קופים! איך שהגענו קיבל את פנינו קוף חמוד שנגש ללחוץ לנו את היד ולהתרפק עלינו. תחושת המגע בכף ידו היתה נעימה באופן מפתיע כל כך, שממש לא רצינו לעזוב אותו.
המופע לא ארך יותר מחצי שעה, והקופים הפתיעו בפעילויות מגניבות, כמו מציאת מספר שנבחר על ידי הקהל,
קליעת כדור לסל,
רכיבה על אופניים ועוד.
הבנות התרגשו מאוד וכולנו צחקנו המון. בתום המופע הגיע הקוף כשעל הכתפיים שלו מוט אליו מחוברים שני סלים ובהם משחת טייגר באום ומכר אותה לקהל – בעבור 10 באט (1 ש"ח). המגניב היה שהוא ידע להחזיר עודף או לבקש עוד כסף אם הסכום לא התאים…
התחנה הבאה, מופע נחשים. אני לא חובבת נחשים גדולה, אני מודה. אני פוחדת מהם יותר מאשר נהנית. וכשנכנסנו למרכז המבקרים, שהיה מאוד מוזנח, ועשרות נחשים בהם קוברות, בתוך חומת בטון עגולה, תשמעו עלה לי לחץ הדם…
ואז התחיל המופע, שהיה רווי מוסיקת אימה וכרוז מתלהב במיוחד שעשה את כל המופע להרבה יותר מלהיב יחד עם מאלפי הנחשים. היו שם קוברות כמובן, שירקו ארס, התעצבנו, נרדמו לפי פקודה וגם קיבלו לבסוף נשיקה צרפתית אחרי שירקו ארס לתוך כוס…
נחש פיתון ענקי שהיה למוקד צילומים בעיקר, ומשפחה אמריקאית שנהנתה לצלם את התינוק שלה כשהוא מחובק עם נחשים ועל הדרך קצת מלחך אותם…איכס…
ועוד כמה נחשים שאני כבר לא זוכרת את השם, משהו קופצני, כי אז המאלף השליך לעברנו חבל ואני כמובן כל כך נבהלתי מה שגרם לפרצי צחוק מכולנו…היה מצחיק, מפחיד ותודה שנגמר 🙂
הפעילות הבאה היתה גולת הכותרת של היום הזה, הגענו למרכז להצלת פילים מבוגרים, מעין פרוטיאה בכפר לפילים בגיל השלישי… גילאי הפילים בין 50 ל-75 שזהו בממוצע תוחלת חייו של הפיל (50 זה לכאלה שנפצעו או חולים…) נכנסנו לתוכנית של שעתיים הכוללת: האכלת הפיל ורחצה בנהר.
בשלב הראשון קיבלנו מדי מתנדבים, שהיו מאוד נחמדים וכללו כובע נצרים קשיח שהוסיף למראה הייחודי.
הכל כל כך רגוע במקום הזה שממש היה קל להתאהב בפילים הענקיים, בתנועה האיטית, אצילית שלהם שגורמת לך לרצות לחבק, להאכיל ולקלח…כן… אפילו שבשנייה שהפיל שלנו נכנס לנהר הוא עשה פיפוש ואז קקוש שצף בכדורים בגודל של כדור עף וזה לא הפריע לנו להכנס ולרחוץ אותו באהבה! טוב נו, לא הפריע לי…הבנות קצת נגעלו מהעניין… גם גלי מעט נלחצה מהמעמד עם הפיל למרות שהיא התעקשה להחזיק מברשת ולקרצף כמו כולם. וכשהיא בכתה הפיל שלנו כל כך נבהל שהוא מיהר ויצא מהמים. והמטפל בעדינות הרגיע והחזיר אותו למים. הלב שלי יצא אל היצור הענקי ועם זאת העדין הזה…
הסכמנו כולם שאנחנו עוד נשוב למקום הזה או דומה לו להתנדבות יותר רצינית אולי של שבוע או יותר.
השעה היתה כבר אחר הצהריים, ארבע בערך ועוד הספקנו לבקר בחוות פרפרים וחרקים וממש בסוף גם חוות סחלבים.
החלק השני של היום, התחלק אף הוא לשניים: חלק א, ארוחת ערב ישראלית טעימה במרכז למטייל תאילנד, עם הקינוח הגיעו גם נרות ושירי יומולדת ברקע.
חלק ב, מסאז' משפחתי בכפות הרגליים שהסתיים אחרי עשר וחצי בלילה וכך סיימנו את היום הנפלא הזה ♡
אז שיהיה במזל טוב יקירי, מה יכל להיות יותר טוב מזה?
ליל מנוחה
משפחת גפני - חיים את החלום 