בטיולים אנחנו נאלצים לעשות המון מעברים, ממלון למלון, מעיר לעיר, מארץ לארץ, ממונית למטוס, לריקשה, לטוקטוק, לאוטובוס, לרכבת, באמת מגוון אדיר של אפשרויות…
והשעות של המעברים, עד שמגיעים למקום החדש, זהו זמן קריטי, ויכל להיות זמן ארוך (שעות לפעמים ימים), המצריך תעצומות נפש גדולות, הרבה סבלנות וסובלנות. הילדים מתחילים לריב ולבכות, רוצים לשירותים ולא תמיד זה מסתדר, הם רעבים ובוכים ואתם עצבניים בלי סבלנות ואין לאן לברוח…
המפתח הראשוני להתמודד בצורה טובה במעברים, הוא דבר ראשון – מודעות. להיות מודעים שהזמן של המעבר הוא קשה, נקודת חולשה של כולם, קטנים וגדולים. אין מנוס מלתפוס את הכובע של המבוגר האחראי. לנשום והרבה.
המפתח השני – הכנה. אם נתכונן היטב למעבר יש סיכוי יותר טוב לעבור אותו בפחות עצבים, סבל, כעס, רעב, תסכול… לקחת אתנו מראש אוכל, שתיה, משהו מתוק, מלוח…לפי מה שאוהבים. נייר טואלט בזמינות, בגדים נוחים, סוודר או מעיל בשלוף, משחקים, ספר, חוברת צביעה, טאבלט מוטען (! ), חיתולים, מגבונים… לפי הצרכים של המשפחה שלכם. מכל מעבר לומדים מהם הדברים שחשוב שיהיו זמינים לכם ברגעים אלו ויקלו עליכם את המעבר.
המפתח השלישי – מידע =שליטה, למדו מניסיונם של אחרים, איך עבר עליהם המעבר. קראו בלוגים, שאלו מטיילים שכבר עשו את המעבר לפניכם, למדו מהטעויות שהם עשו ונסו לשפר את המעבר שלכם. דברו ביניכם, שתפו את הילדים במה שצפוי להיות, הכינו אותם לנקודות השיא והשפל. זה יתן לכם ולהם שליטה על המתרחש ויקטין אי וודאות ובלבול.
המפתח הרביעי – למידה, לא כל מעבר מתאים לכם. יש משפחות שרק טסות ויש משפחות שמתניידות רק בלוקל. יש משפחות שמקסימום שעתיים באוטובוס ויש כאלה שמתגאות בנסיעות של 50 שעות… אין טוב או לא טוב, כמו בכל דבר בחיים, תמצאו את מה שמתאים למשפחה שלכם… מבחינת תקציב, התאמה, נוחות וכד' תתחילו לאט ואז תוכלו לרוץ בטבעיות!
המפתח האחרון הוא להכיל. עצם העובדה, שאתם יודעים שיהיה קשה, לא משנה מה תעשו… תרחיבו את הלב במקום הזה ותתכוננו להכיל את הקושי -שלכם, של בני הזוג שלכם ושל הילדים כמובן. הם זקוקים לכם הכי הרבה ברגעים האלו. תהיו קשובים, תנסו להכניס הומור, קלילות, חיבוק תמיד טוב לשחרור אנדרופינים למוח. ואתם? תנשמו!
אתם מוזמנים לכתוב המלצות משלכם בתגובות וכך נלמד מנסיונכם ונעזור לעוד משפחות בדרך!
נסיעה טובה!
משפחת גפני - חיים את החלום 