פורסם ב אירופה, סלובקיה

סלובקיה – איחוד משפחתי מרגש, טירות מדהימות, טבע נפלא ו…הרבה גשם ביולי!!

אחרי נסיעה של 3.5 שעות מבודפשט לדירה שלנו בסלובקיה, באזור ליפטובסקי הארדוק, למרגלות רכס הרי הטטרה המפורסמים.

בהתרגשות ובציפייה חיכינו למפגש הגדול, האיחוד בין משפחת שחר למשפחת גפני. הבנות ממש לא הצליחו להירדם, גם בלילה לפני ובנסיעה לסלובקיה, לאושר לא היה גבול!

הגענו לבית נהדר, בן שתי קומות 3 חדרי שינה, חצר, 2 מרפסות, אחת בקומה העליונה ואחת בתחתונה, סלון עם טלוויזיה, מטבח מאובזר, מכונת כביסה… מה עוד אפשר לבקש?

המזוודות שלנו חיכו לנו (שבוע שעבר נסענו לבית מפולין והשארנו את המזוודות, כדי להקל על המעבר להונגריה ברכבת), קיבלנו סיור מבעלי הבית, ויצאנו לגינת המשחקים לשחק ולחכות לתומי, ארז, איתי, סתיו ומיתר. ואז הם הגיעו!!

המפגש היה כל כך מרגש, אפילו שהתכוננו אליו חודשים מראש והיו בהחלט דמעות של שמחה.

היה זה יום רביעי, 5 ביולי, ומתברר שיש יום לאומי או חג כלשהו, המקומיים לא הצליחו להסביר לנו בדיוק, אבל החנויות היו סגורות. וכשנסענו להביא פיצה לארוחת הערב ממסעדה קטנה, המלצרית גילתה לנו שיש מקום שמוכרים בו לחם 'בשושו' למרות שהכל סגור.

ממש ליד המסעדה ברחוב צדדי, התקבץ תור לפני אשנב קטן, אנשים במטריות (גשם כבר אמרתי?), מחכים בסבלנות לתורם וכל אחד מושיט את ידו לחלון ויוצא עם שקיות של לחמניות, לחמים ומאפים טריים. לא יאומן ולא ברור הקטע הזה. אבל מבלי להתעסק יותר מידי בתיאוריות, הצטרפנו לתור וכשהגיע תורנו, הסברנו בעזרת תנועות ידיים וחיוכים, כי מתברר שלא יודעים כאן כ"כ אנגלית (גילנו את זה כבר גם במסעדה קודם), יצאנו בשלל גדול של לחם ולחמניות טריות וחזרנו לבית שלנו.

את הערב הראשון חגגנו, בארוחת פיצות ובלחם טרי לצד חומוס וגבינות מישראל!

הארוחה המשותפת הראשונה שלנו, פיצות ולחם מקומיים וחומוס וגבינות מישראל!

את הטיול הראשון המשותף שלנו פתחנו במסלול מקסים בליטובסקי הארדוק, בו הגענו לגובה 2,024 מטר, באמצעות שלושה רכבלים שונים: הראשון רכבל פתוח, השני מעין רכבל זחל, מגניב והשלישי רכבל סגור. בכל תחנה היתה אפשרות לעצור ולהנות ממשהו (גן משחקים, בירה, גלידה…).

הגענו לגובה המקסימלי, שם עלינו למרפסת להשקיף על הנוף, היה קר ומגניב! ואח"כ עלינו להר שהוא כמו גל אבנים/סלעים ושוב הגענו עד לגובה המירבי כאמור 2,024 מטר וקפאנו מקור ❄.

בדרך חזרה אחרי הרכבל הסגור, עצרנו לבירה קרה, קפה וחטיפים לבנות שהשתעשעו בגן המשחקים.

המטבע בסלובקיה הוא יורו, והכל היה יחסית יקר בהשוואה לפולין ואפילו צ'כיה.

היה יום נפלא וחזרנו הביתה בשמחה ל"בית שלנו" לארוחת ערב ביתית חמה ונעימה שתומי הכינה לנו באהבה ❤

טיול לשמורה שנפסק עקב גשם! ובזכותו גילינו על המסלול המגניב עם הסולמות;

אתם כבר יודעים איך אני אומרת שתמיד הכל לטובה? ובכן יצאנו למסלול, שאמור להיות קליל ונחמד, הגענו לחניה ממנה יוצאים הרבה מסלולים שונים והתחלנו ללכת.

ממש בהתחלה, פגשנו משפחה ישראלית, שסיפרה שהם בדרך למסלול אחר, שהוא אולי הכי ידוע והכי מומלץ בסלובקיה, והמליצה מאוד לא לפספס. אבל הם ציינו בפנינו שאין מצב לעשות אותו עם תינוקת קטנה כמו שלנו, גם לא במנשא. לקחנו לתשומת ליבנו התחלנו במסלול המתוכנן, הטפטוף שהתחיל כבר קודם הפך לגשם של ממש ולאחר שחיכינו בערך רבע שעה שייפסק מתחת לגג בדרך, נראה היה שהוא רק מתגבר והחלטנו לחזור לאוטו ולוותר על המסלול הזה להיום.

למחרת גם היה יום גשום והחלטנו לנצל אותו במקום מקורה, ואין כמו פארק מים מטורף!!נשארתי עם גלי בבית, קצת לנוח. וכולם חזרו אחר הצהריים, סמוקים ומאושרים מעשרות מגלשות מגניבות ובריכות כייפיות.

מואב והבנות מספרות על פארק המים:

רוני: הגענו לפארק מים ענק, לקח לנו הרבה זמן עד שקיבלנו את הכרטיסים אבל בסוף נכנסנו. בכניסה הסבירה לנו גברת אחת, שהשעונים שקיבלנו משמשים לנו כמו כסף, מעין צובר וביציאה שילמנו על מה שלקחנו. הפארק מחולק לחלק המקורה והחלק שבחוץ. אני יכולתי לעלות לכל המגלשות כי ילדים מגובה 1.30 יכולים להכנס לכל המתקנים ואני כבר עברתי את הגובה הזה! (נאמר בגאווה גדולה). ובכלל במגלשות היה הכי כיף!!!

מואב: אני חושב שהברכות החמות היו הכי כייפיות במיוחד כשירד גשם…

רוני: המגלשה הכי כייפית היא המגלשה של "הכיור", אחרי שגולשים, יורדים במערבולת כמו מים בכיור. ועוד משהו מגניב היו אנשים מחופשים לאולף, אנה ואלזה שהרקידו את כולם בבריכה של הקטנים. וגם היתה בריכה של מים מלוחים והיתה שם את אריאל בת הים הקטנה והיא התיזה מים עם הסנפיר שלה. בתוך הבריכה של המים המלוחים יש בריכת גלים קטנה שפועלת כל 5 דקות, זה היה מגניב אפילו נכנסו לי קצת מים מלוחים לפה זה היה מלוווווח!!! והיתה גם מגלשה מטורפת שהעיפה אותנו והשפריצה עלינו מים לפרצוף!

אלה: אבא ואני היינו במגלשות חשוכות וזה נראה כאילו נכנסים לפה גדול עם שיניים וענבל בקצה, המגלשה השמיעה קולות מפחידים, זה היה מפחיד.

מואב: לסיכום, פארק מעולה, המחיר יקר יחסית אבל שווה ביותר, מומלץ.

 למחרת יצאנו למסלול המפורסם ביותר אולי (השם הרישמי סוכה בלה, תרגום) באיזור הזה שנקרא גן העדן הסלובקי, זוכרים את המשפחה שהמליצה לנו עליו קודם אז הגיע היום, וכולם התארגנו למסלול בהתרגשות.

(גלי ואני נשארנו בבית (בשמחה) יחד עם רוני שהחליטה גם להשאר איתנו.)

אלה ומואב מספרים על המסלול;

אלה: "הדרך היתה קלה עד שהגענו למדרגות בהרים וסולמות מאוד גבוהים וללא מעקה. פחדתי טיפה אבל הסתדרתי בלי שנתנו לי יד.

הלכנו בירידה וראינו עכבר שעומד על קש, הוא היה מאוד חמוד, ואז הוא ברח כי קצת הפחדנו אותו.

ואז כשהמשכנו ראינו המון פרפרים ממש מקסימים וסתיו הצליחה להחזיק פרפר אחד לכמה שניות. ואז ראינו פרפר מושלם עם ציור של עיניים על הכנפיים".

מואב: "המסלול עצמו מאוד יפה ושווה, אבל קשה. עולים בוואדי צר, הולכים על סולמות, גשרים ומדרגות כ5 ק"מ מרחק ובגובה רב, הדרך לא פשוטה, ממש גבוה לא מתאים להיות עם גלי על הגב, ממש מפתיע שאין מעקות והמון משפחות עם ילדים מגיעים מכל העולם וכולם עושים את המסלול, היה עדיף אם היה יותר בטיחותי.

למעלה יש נקודה להשכרת אופניים, וניתן לרכוב כל הדרך למטה על אופניים ולהחזיר אותם למטה. אנחנו הלכנו ברגל, ולבנות כבר היה קשה ומעייף. היו המון פרפרים כל הדרך והיה מאוד יפה ומרשים.

למטה ליד החנייה יש כמובן מקום לשתות בירה וגלידה לילדים. מזג האוויר היה מושלם! לגמרי מובן למה זו האטרקציה שנחשבת הכי הכי בסלובקיה, אבל לא לילדים מתחת לגיל 6 גם כי מסוכן וגם כי המסלול ארוך".

סתיו מסכמת חוויות מפארק המים וגן העדן הסלובקי: "המפגש היה ממש מרגש לפגוש אתכם אחרי שלא התראינו שנה שלמה! פארק המים היה חוויה ממש יוצאת דופן  נהנתי מכל רגע הלוואי והזמן לא היה רץ מהר שנהנים (טוב לפחות לא בחלק מהזמן) במערת הקרח היה ממש כיף, קר אבל כיף, נהנתי נורא. בגן העדן הסלובקי היה תענוג!!! לראות את כל הירוק מסביב  ואת כל הפרחים. והיה גם מהנה מאוד גם לשבת סתם ולפטפט על מקומות שטיילתם בהם כשלא היינו בקיצור היה כיף אחד *ענק*"

ביום האחרון בסלובקיה, יום שני בשבוע, החלטנו לנסוע למפל מקסים כשהגענו התברר שהמפל סגור בימי שני… מיד תוכנית ב נכנסה לפעולה ונסענו לכפר אותנטי שמתעד את החיים בסלובקיה של פעם.

משם המשכנו לטירת אורבסקי מדהימה, שנשתמרה מאוד עוד מהמאה 14 ועברה גילגולים רבים וכיום משמשת כמוזיאון ומרכז מבקרים ואף אתר צילומים לסרטי קולנוע! 


נכנסים בליווי מדריך לסיור של כשעתיים, בין האגפים הרבים בטירה, לכל אחד סיפור, איורים על הקירות, כיסאות מיוחדים לאבירים, באר משאלות, תלבושות מסורתיות, חיות מפוחלצות, כלים עתיקים ולקינוח חדר ובו דמויות מסרטים בהם "השתתפה" הטירה.

ברטיסלבה – בירת סלובקיה.

המלון שלנו היה בלב העיר העתיקה ברטיסלבה. כשהגענו הנחנו את המזוודות ויצאנו לטייל בעיר היפיפיה, אווירה נפלאה; פסלים, נגנים, זמרים ואמני רחוב בכל פינה, טיילנו לאורך הדנובה ואפילו זללנו צ'יפס שמוגש בקונוס מגניב בסגנון בלגי.

בדרך לדנובה, ראינו אנדרטה לזכר השואה. מדהים כל פעם מחדש איך שנושא השואה פוגש אותנו וגורם לנו לרגשות מעורבים…

למחרת בבוקר נסענו לטירה של ברטיסלבה בראש גבעה,

זה היה ביקור חפוז יחסית כי חיכתה לנו נסיעה ארוכה לאוסטריה!

ועל כך יסופר בפוסט הבא ♡

מודעות פרסומת