אחרי פולין היינו צריכים להחזיר את האוטו לצ'כיה, לפני המעבר שלנו לסלובקיה.
נסענו מזאקופנה לסלובקיה (כ-100 ק"מ), השארנו את שתי המזוודות שלנו בדירה ששכרנו לעוד שבוע ונסענו לצ'כיה לקאמפ נחמד (כ-70 ק"מ מפראג), שנמצא ממש על הנהר ומהווה תחנת עצירה מלבד לקאמפרים ולמשפחות מטיילות בכבישי אירופה גם לכאלה המטיילים עם סירות ממונעות על הנהר עצמו.
שלושה ימים רגועים העברנו בקאמפ, אני הייתי צריכה להתאושש מכאבי גב עזים ובגלל זה לא יכולתי ממש ללכת ומואב והבנות רצו קצת מנוחה.
במסגרת המנוחה, יצאנו יום אחד לעיירה קטנה ומקסימה בשם 'קוטנה הורה', המקום שופע קטדרלות וכנסיות מרשימות, אנחנו בקרנו בשני מקומות מאוד מרשימים:
כנסיית העצמות – בה למעלה מ-40 אלף שלדים, אשר הוצבו כפסלים אומנותיים.
בזמן שבנו את הכנסייה, נתגלה קבר אחים שכפי הנראה נפטרו ממחלת האבעבועות השחורות או מגפה אחרת. והנזיר שהיה אחראי על עיצוב הכנסייה, החליט להנציח את זכרון האנשים בדרך זו.
זה מראה ממש מלחיץ בהתחלה, במיוחד שיודעים שאלו הן גולגלות ועצמות אדם אמיתיות, אבל אחרי כמה דקות, מתרגלים ומתייחסים לאומנות הסידור של העצמות ומה שעשו שם באמת מרשים.
אגב, מספרים שנזירים נסעו לירושלים בסוף המאה ה-14 והביאו אדמה מארץ הקודש, אותה פזרו מסביב לכנסייה לקדושה וריפוי – מעניין ומרגש.
כנסיית סנט ברברה המדהימה
הדרך לכנסייה עצמה ממש מרשימה, מעין טיילת פסלים מצד אחד ובנין לבן מצדה השני, להקת נגנים קטנה שניגנה בסגנון ימי הביניים הנעימה והכניסה אותנו לאווירה הנכונה…
נכנסנו לקטדרלה העצומה שנבנתה במאה ה-13 ומאז נוספו לה עוד ועוד אגפים וצריחים.
החלל המרכזי מרשים מאוד, חלונות הויטראז' מקסימים, פסלי אבן ועץ מעטרים את המקום בכל פינה.
העוגב העצום ומעליו מלאכים ילדותיים עושה חשק לשמוע את הנגינה שלו…
עלינו לקומה השניה, ממנה ניתן להסתכל על המקום מזווית שונה, קרובה יותר לתקרה המעוטרת בציורי סמלי המחוזות השונים שהיו בצ'כיה בעבר ופסלי פרצופים שונים בקימורי התקרה.
יצאנו למרפסת, מדהים להשקיף מגובה כה רב, וגם גורם לפיק ברכיים במיוחד עם גלי הקטנה, שמתרוצצת ורוני ואלה אחריה חסרות פחד…
כשיצאנו החוצה, גשם החל לרדת (התאריך הוא
ה-1 לחודש יולי, איזה כיף באירופה!!!) מיהרנו לאוטו ולדירתנו הקטנטונת בקאמפ לשנ"צ.
הנסיעה לפראג היתה קצרה, שעה בערך. בזכות הנחישות שלנו והארגון, יצאנו מוקדם יחסית 7:45, יום ראשון הכבישים ריקים, הצ'כים עוד לא התעוררו והדרך זרמה בנעימים.
זהו יום של לוגיסטיקות, מואב הוריד אותנו בהוסטל קטן, במרכז העיר והכי חשוב במרחק 350 מטר מתחנת הרכבת. המטרה היתה: יום בפראג ולמחרת בבוקר נסיעה ברכבת לבודפשט, הונגריה. שם מחכה לנו האוטו החדש שילווה אותנו את המשך הטיול.
הלכנו לארוחת בוקר בביסטרו קטן, לא רחוק מההוסטל, מואב נסע לשדה התעופה "להזדכות" על האוטו. כשחזרנו, החדר שלנו חיכה לנו, אבל הופתענו מהתנאים, החדר היה מרווח יחסית ונקי, אך עם שירותים משותפים (?!) אני ממש הופתעתי שירדתי לקבלה לוודא שזה אכן מה שהוזמן על ידינו, (טוב כבר התרגלנו להתפנק…) ומתברר שבהוסטל הזה כל השירותים משותפים. אבל ההפתעה הגדולה היתה שאינטרנט היה רק בקבלה וזה היה הקש ששבר את לב הבנות שהתרגלו בצפייה חופשית ביו טיוב ומשחקים אינטרנטיים.
כשמואב חזר יצאנו לטייל בעיר. לקחנו מונית למוזיאון הטכנולוגי, 5 קומות של מיצגים שונים המראים התפתחות של תחומים שונים מרגע המצאתם ולאורך ההיסטוריה.
זה התחיל בקומת הכניסה, באולם גדול ובו כלי תחבורה מכל הסוגים וכל המינים: מכוניות, אופנועים,אופניים, מטוסים, רכבות ואפילו כדור פורח!
עוד היה מעניין, עולם הצילום, הטלוויזיה והאסטרונומיה שממש היה מגניב לראות את כל כלי המדידה בהן נעזרו החוקרים כדי למקם את הכוכבים לתעד ולאתר אותם וכמובן למצוא חדשים, ודיסקסנו על ההתפתחות העצומה שעבר תחום האסטרונומיה עד היום, שכל אחד יכל להוריד אפליקציה פשוטה המאתרת וממקמת את הכוכבים בכל רגע נתון לכל אדם החפץ בכך.
מיצג נחמד היה של תחום הרפואה, אך הבנות נרתעו מתצוגות הפרוטזות והתפתחות טיפול בעצמות על ידי פלטינות וכאלה שהתקדמנו במהירות במיצג הזה.
אחרי ארוחה קלה במוזיאון יצאנו לכיוון מרכז העיר, בהליכה קלילה, עברנו גן משחקים מקסים, המשקיף על העיר בצורה מושלמת.
האווירה של יום ראשון, האנשים מחייכים, רגועים מטיילים עם המשפחה, וביניהם המוני תיירים כמונו.
סיימנו את הטיול שלנו, בפסל המסתובב הידוע של פראנץ קאפקא, הפסל מרשים בדיוק כפי שתיארו אותו. כיף לעמוד ולהסתכל איך כל חלק נע וגורם לראש הענקי לשנות כיוון כל כמה דקות. מגניב מאוד.
בדרך לחדר עוד עצרנו להשתעשע בגינת משחקים קטנה ליד ההוסטל, הבנות נהנו לשחק ואף לפגוש ילדים אחרים חמודים שגם ניסו לדבר איתן.
הנסיעה לבודפשט, הונגריה
נסיעה ברכבת של 6.5 שעות לקראת המפגש שלנו עם משפחת שחר. לאחר תכנונים וארגונים רבים הצלחנו לקבוע טיול משפחות עם אחותי האהובה תומי, ארז והבנות דודות המהממות: איתי, סתיו ומיתר. שבועיים ביולי שיכללו את סלובקיה ואוסטריה. חיכינו כל כך וממש ספרנו את הימים!! המפגש יהיה בסלובקיה אבל נספר אח"כ את כל הפרטים.
הנסיעה עברה יחסית מהר ובנעימים. מתחנת הרכבת המרכזית בבודפשט, תחנה אחת במטרו והגענו לדירה המפנקת שלנו בהוסטל חביב ובמקום מצוין.
בודפשט מקסימה, יצאנו לטיול רגלי בעיר, הגענו למבנה הקפיטול המרשים, שחקנו והצטלמנו ברחבה, כמו תיירים מנוסים.
ומשם המשכנו ל"נעלים על גדות הנהר" פסל לזכרם של יהודי הונגריה שהוצאו להורג בשואה על גדות הדנובה.
משם חצינו את הנהר בדרך גשר השלשלאות. זהו הגשר הראשון שנבנה על הגובה ומחבר בין 'בודה' ו'פשט' אשר בחזיתותיו שני אריות גדולים. האגדה מספרת, כי מתכנן הגשר אדם קלארק, קפץ מהגשר אל מותו, לאחר שגילה כי פסלי האריות המרשימים היו פגומים ולא היה להם לשון בפיהם (הבנות ניסו לבדוק, וגם אנחנו… אך הפסלים עצומים וקשה לקבוע בבטחון). בכל מקרה הגשר מרשים וגדוש בתיירים…
משם המשכנו לכיכר אדם קלארק למרגלות גבעת פשט. עלינו לגבעה, שם ראינו את ארמון המלך, פסל הנשר, הכנסייה הלבנה. בדרך עצרנו לאכול גולש הונגרי אותנטי במסעדה ליד בית הודיני המפורסם (לא נכנסנו ממש).
סיימנו את היום ומיהרנו לחדר הנעים שלנו, מואב נסע להביא את האוטו שהשכרנו לתקופה הבאה שלנו עד סוף הטיול.
האוטו שקיבלנו היה קטן מהרכב הקודם ופחות מפנק. הכיסא של גלי נכנס באילוצים מסוימים, והחלטנו לנסות להחליף אותו למחרת בבוקר לפני שיוצאים לכיוון סלובקיה.
הניסיונות לקבל רכב אחר לא צלחו אך כלום לא יכל לעמוד בהתרגשות ובשמחה שלנו לקראת המפגש המשפחתי בעוד כמה שעות בסלובקיה! יצאנו לדרך בשמחה גדולה !
להתראות בסלובקיה!
משפחת גפני - חיים את החלום 
