פורסם ב וייטנאם

וייטנאם חלק ב (וממש לא אחרון)

הגענו לדאלאת – התחנה השלישית שלנו בוייטנאם וברגעים אלו אין לנו עדיין מושג מתוך כמה תחנות.

הנסיעה ממוי נה היא רק 4 שעות, אבל השעתיים האחרונות הן העליות לדאלאת, עם המון סיבובים וכמובן שגלי הקיאה. ממש חיכיתי שהנסיעה תסתיים. 

נסיעה באוטובוס בשלב "הרגוע"

כשהגענו קיבל את פנינו מזג אויר קריר כיאה לאוויר הרים צלול כיין…  כשהערב ירד היה ממש קר, אני אוהבת שקר.

היה זה ערב חגיגי במיוחד, נר ראשון של חנוכה וערב הקריסמס. בדאלאת הכל מקושט לכבוד החג, והעיר כולה נערכה לקראתו, שוק לילה גדול, והמון אורות והמוני אדם שיצאו לרחובות לחגוג.

ביום הראשון מצאנו לונה פארק קטן, והבנות השתעשעו בעיקר בשביל גלי הקטנה והרגישו בגאווה של אחיות גדולות, אפילו עשינו יצירה!

ביום השני מואב לקח את רוני ואלה ליום כיף שהתחיל ברכבל למרכז מדיטציה (במקרה הזה הרכבל הוא האטרקציה…)

אחר כך המשיכו למפל, דנטלה ושם נהנו מרכבת הרים מגניבה, 

ואז ביקור בבית המשוגע לקינוח (גם יותר קרוב למלון).

אני נשארתי עם גלי במלון, הייתי צריכה לעבוד ולהישאר מחוברת לאינטרנט…

תמונה מקסימה של גלוש

אחר הצהריים לקחתי את גלי לסופר גדול לקנות תחליף חלב וטיטולים, שם פגשתי קבוצה של צעירים ישראלים שהזמינו אותנו להדלקת נר חנוכה בהום סטיי אצל חואן (המפורסם) והבטיחו גם להכין ספינג'.
אז אחרי הקניות חזרתי למלון התקלחנו ונסענו לחואן. גילינו אווירה מקסימה של צעירים ישראלים וביניהם… פאר לי (!) איתה טיילנו בסיאם ריפ בקמבודיה,  היה כיף להפגש שוב, הוזמנו לארוחת ערב על חשבון הבית, שכללה סלט ישראלי, חביתות, אורז ושעועית ירוקה, היה טעים וביתי.

סגרנו עם חואן טיול למחרת היום יחד עם האיזי ריידרס, חבורת אופנוענים שידועה בטיולים שהם עושים באזור, אותנו ייקחו כמובן בג'יפ.

למחרת בשמונה וחצי יצאנו לטיול מעין סיור מפעלים מקומיים, התחלנו בחממת גרברות, וממש הרגשנו בעניינים, מואב התחיל לבחון איכויות…במיוחד כשחואן סיפר איך המקומיים ממש מתעשרים מחקלאות והוא היה עושה חקלאות לולא התיירות.

עצירה קצרה לנוף ותמונה קבוצתית, היתה זו קבוצה ממש גדולה

התחנה הבאה היתה מקום שהכין יין אורז.

אחריה הגענו למקום, בו מכינים קפה מצואת סמור מסוים שאוכל את פולי הקפה,  וכשהוא מחרבן את זה (סליחההה) אז הם לוקחים את הקקי מייבשים ומעבירים תהליך בסופו יש קפה, מביני עניין אומרים שזה הקפה הכי טוב בעולם(!!!).

אז קנינו קצת קפה למשפחה למי שאוהב, עלה הון עתק! 

טעימה מקפה קר תוצרת הוויזל

אחרי ארוחת צהריים במסעדה מקומית (כלולה במחיר הסיור)

המשכנו לעוד תחנות, מפל שנקרא מפל הפיל, אליו נהגו להגיע פילים לשתות ממימיו, 

ביקור במקדש בודהיסטי שכלל הסברים על מהות ההבדלים בין אמונתם של בוייטנאמית והסינים לעומת זאת של ההודים התאילנדים. 

חואן בהסבר על הבודהיזם הסיני

בהמשך הגענו לכפר קטן בו האנשים עדיין חיים "כמו פעם" הפעם קיבלנו נאום נלהב על כמה הקומוניזם טוב לוייטנאמים ואיך הו צ'י מין הציל אותם אחרי מלחמת ארה"ב (מה שאנחנו קוראים מלחמת וייטנאם) היו שם המון שאלות לגבי למה ארה"ב נלחמה בויטנאם ועל הנזק שגרמה לעם הוייטנאמי.

תעשיית הבמבוק, עבודת יד מאוד ייחודית לוייטנאם

לאחר מכן הגענו למפעל חוטי משי, ראינו איך פורמים את גלמי תולעי המשי לצלילי חוטי משי מהם מכינים בדי משי משובחים.

כל הגלגול מביצה לזחל לפקעת ואז פרפר

אגב מחיר למטר משי, 160 א דונג וייטנאמי שהם כ70-80 $ זו היתה התחנה האחרונה שלנו.

 משם המשכנו לבדנו לעמק האהבה, פארק רחב ידיים מטופח ומושקע שכל כולו מכוון לאוהבים אני חושבת שזה ממש מקסים!

סיימנו את היום במסעדה מול המלון שלנו, שיש בה אוכל איטלקי טעים ובראשו הפיצה גם טעימה וגם יפה

למחרת לקחנו אוטובוס 4 שעות לנאטרנג, ועל כך יסופר בפוסט הבא

יללה ביי.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s