"בואי נסע לאוסטרליה, לשנה שנתיים" אומר לי פתאום בעלי היקר. אני מסתכלת עליו מופתעת, לא ממש ברור לי מדוע הרעיון המוזר…
זוהי השיחה שהביאה אותנו לפני פחות מחודש לרעיון, שאנחנו – כל המשפחה, אורזים מזוודה אחת קטנה, שלוש בנותינו הצעירות ונוסעים לטיול של כמה חודשים עד שנה בעולם. כאשר אנחנו מלאים באנרגיה טובה, בלי מסלול מדויק, תדר גבוה והחלטה אחת ברורה – אנחנו מגשימים את החלום!
יובל אברמוביץ כותב בספר שלו "הרשימה" שחלומות צריך לצעוק, כדי שמישהו ישמע ויעזור לנו להגשים אותם. כל חיי חשבתי שאם אני רוצה להגשים חלומות אז אני צריכה לדאוג לכך בעצמי, ואני מודה ליובל אברמוביץ על שבירת הדפוס המיותר שנשאתי עימי כמעט ארבעים שנה.
מרגע שהחלטנו לנסוע, היה ברור לשנינו שיש להתחיל בהיערכות, תוך החלטה\הבנה, שאנחנו קשובים לעצמנו וליקום שיחלץ לעזרתנו בהגשמת הטיול המופלא שלפנינו.
ופתאום הכל הסתדר…